טקסטים שיש להם צורה של תבונה

לאורך הספר הקורא משתהה מול משפטים שנראים סתומים ומגלה שלמעשה מניעים אחרים, מצלוליים או אסוציאטיביים, שזרו את מילותיהם לכדי משפט ולא מניעים מצֻפּים כמו ניסוח מחשבה קוהרנטית או ציור של תמונה בדימויים.